מיצוב עבודות בהדבקה ע"ג נייר - Paper backing
גיא רוזנר, על פי ידע של פניה פינס
להדפסת המאמר, נא להקיש פה :

בסיום עבודת מכחול, בין אם זו קליגרפיה יפנית או ציור נוף סיני, יש לקבע את נייר הוואשי עליו נעשתה היצירה על גבי נייר וואשי נוסף. הקיבוע נעשה בהדבקה, נקרא Backing בפי העוסקים בזה ונעשה כפי שאומר שמו – הדבקת נייר אל גב נייר היצירה. המטרה להדבקת הנייר האחורי היא לחזק את עמידות נייר היצירה הרופף (או של המשי, במקרים מסויימים) ובעיקר – להבליט לעין את כל גווני הגוונים של הדיו (או הצבעים) של היצירה.
בנייר וואשי הכלל אומר כי הצד החלק הוא פני-הנייר (הצד הקידמי), בעוד שהצד המחוספס הוא גב-הנייר (הצד האחורי). יצירות מכחול על נייר וואשי נהוג שתהיינה על הצד הקידמי החלק. בהדבקה מסורתית תמיד יהיה הנייר האחורי דומה בסוגו ובגודלו לנייר היצירה.

חומרים

הכנת הדבק

יש להוסיף על כל כוס מים קרים אחת - כפית שטוחה של קורנפלור אל תוך סיר הניירוסטה ולערבב היטב את הקורנפלור במים. אין להוסיף שום חומר נוסף (מלח וכדומה). כל כוס יכולה להספיק ל-10 עד 15 עבודות קטנות או לתמונה אחת באורך של מטר. יש לבשל את תכולת הסיר על אש קטנה, תוך בחישה מתמדת של הדבק עם כף העץ, עד להופעתן של בועות הרתיחה הראשונות. עם התחלת הרתיחה יש להוריד את הסיר מן האש ולהניחו בצד להפסקת הרתיחה. עם שוך הבועות יש להחזיר הסיר לאש ולהרתיח כך את הדבק עוד פעמיים נוספות. הדבק צריך להיראות חצי שקוף במרקם חלבי וחלק לגמרי. אם הדבק סמיך מדיי – ואת זה ניתן לראות לאחר שהדבק התקרר – יש להוסיף מעט מים. אם במהלך הקירור מופיע קרום על פני הדבק – זה רגיל וצפוי ויש להתעלם מכך.

לאחר הקירור – יש לסנן את הדבק דרך המסננת שלוש פעמים, מן הסיר לקערת הזכוכית, במידה וזה נוח יותר – ניתן להשתמש בקערת זכוכית נוספת. בעזרת כף העץ יש לסנן את כל תכולת הדבק, ולמוסס גם את הקרומים ואת כל שאר הגושים שאפשר ויהיו בדבק. הדבק מוכן לשימוש - כאשר הדבק המתקבל בקערה, אחרי הסינון השלישי, הוא חלק לגמרי והומוגני לחלוטין.

לעיתים מאחסנים את הדבק לשימוש מאוחר יותר, ואז יש לאחסנו בקירור או בטמפרטורת החדר, שאינה עולה על 20 מעלות צלסיוס. אם הדבק עמד יותר מכמה שעות ללא שימוש (כמו מנוחת לילה במקרר) – יש לסננו שוב במסננת, ולוודא שאין שום גושים או קרומים, ושהדבק חלק לחלוטין ומוכן לשימוש. אין לאחסן דבק יותר משלושה ימים, ולאחר משך זמן זה יש לזרוק את הדבק ולהכין דבק חדש.

ההדבקה

יש להכין משטח נקי, יבש וחלק בלי שום פגמים (כמו פורמייקה), שיהיה מספיק גדול ורחב להדבקת כל גודל של עבודה או נייר.

על המשטח יש להניח את נייר היצירה הפוך, כך שגבו כלפי מעלה והיצירה עצמה כלפי מטה. לצידו - יש לשים את השקף הפלסטי (נקי, יבש וגדול באורכו וברוחבו מגודל הנייר), ועליו להניח במרכז השקף את הדף האחורי לא הפוך, שפני-הנייר (צידו החלק) כלפי מעלה.
מומלץ ששני הדפים יהיו מאותו נייר (הסיבה נובעת מן העובדה ששני ניירות מודבקים, השונים באופן מהותי זה מזה, ייגרמו במשך השנים לקימוטים ולסדקים בנייר החלש יותר).

יש לשים את קערת הדבק בצד הניירות, כשהיא מכוסה (או בטווח ביטחון מן מתיז-המים) שהמברשת בסמוך לה. לאחר שווידאנו שהמתיז אכן מרסס טיפות בגודל מינימלי – נרסס במתיז במרחק מן משטח העבודה ובהתזה כלפי מעלה, כך שאם המתיז דולף – הוא יטפטף על הרצפה ולא על משטח העבודה וכך גם הטיפות הגדולות בתרסיס לא יגיעו לנייר, אלא הקטנות והקלות בלבד.

קודם יש לרסס את הנייר המונח על השקף בכיסוי מלא של מים כך שיהיה לח , כדי שהנייר ישתטח בקלות וגם יוכל לקלוט טוב יותר את הדבק (יש להימנע מלגרום לנייר להיות ממש רטוב, אחרת יהיה כבד מידיי לשיטוח ולא יוכל לספוג גם את תוספת הדבק). אם הנייר היה מקומט - אפשר להחליקו בזהירות, תוך כדי הריסוס, עם אצבעות היד. אח"כ נבצע ריסוס מים דומה גם על הגב של נייר-היצירה. הסיבה שנייר-היצירה תמיד מרוסס אחרון, היא שיש לקצר ככל האפשר זמן התייבשות נייר זה, באותו זמן שנימרח את הדבק על הנייר האחורי, שעל השקף. בימים חמים – אפשר לרסס ביותר מים את נייר-היצירה כדי למנוע התייבשותו בתום מריחת הדבק על הנייר השני. אם בכל זאת התייבש נייר-היצירה – יש לרססו במהירות שוב. בסיום הריסוס יש לנגב היטב סביב לשני הניירות, אחרת הניירות ימשיכו את ספיגת המים סביבם ויירטבו יותר מן הרצוי. מרגע זה אין להזיז את הניירות ממקומם, אחרת הם ייתקמטו ולא יהיה אפשר להמשיך בתהליך (זהירות: ניירות רטובים נקרעים בקלות בנסיון ל"יישר" אותם).

שים לב : בהדבקת עבודות משי, יש לרסס רק את הנייר האחורי !!!. על בד המשי להיות גזור מסביב במספריים מכל קצוות החוטים שנפרמו אל מחוץ לשולי הבד, מגוהץ ללא שום קמט ויבש לחלוטין - כי כל טיפת מים או רטיבות על בד המשי תגרום להתכווצותו ולקימוטה של היצירה.

לפני השימוש במברשת – יש להרטיבה במים ולנער אותה קלות, ההרטבה מונעת מיצירת גושי דבק בין שערות המכחול. לפני הנחת המברשת על הנייר - בדוק אותה מול האור וסלק כל השערות הרופפות שחורגות החוצה, אחרת הן תדבקנה לנייר ואז יש להסירן בחוד של סכין נקייה). את הדבק נימרח עם המברשת במנות יחסיות (מעט על עבודות קטנות והרבה על עבודות גדולות) על פני הנייר, כשכל מריחה תבוצע בזהירות ולא מהר מידיי (כדי למנוע הידבקות הנייר למברשת ולהפיכה של הפינות פנימה...) מן מרכז הנייר החוצה, תחילה את ארבעת האלכסונים של הנייר ואח"כ שאר הכיוונים – יש לוודא בהשתקפות הנייר באור שאכן הנייר מכוסה שכבה מלאה ואחידה של דבק. יש לנגב בזריזות ובזהירות את כל שאריות הדבק שעל השקף סביב הנייר האחורי עם נייר סופג, ולוודא שכל השקף סביב הנייר יהיה יבש ונקי ככל האפשר.

את השקף, שעליו "מודבק" הנייר האחורי יש להרים בעדינות, להפכו כשהנייר תחתיו ובזהירות להניחו על גב נייר היצירה; תחילה תוך התאמה של 2 פינות נייר משותפות של שני הניירות ובהדרגה להניח את שאר הנייר האחורי על שאר גב נייר-היצירה. יש לבצע את ההנחה בצורה אחידה וחלקה, עם לחץ קל על גבי השקף, כדי שבועות אוויר מועטות ככל שאפשר יילכדו בזמן הדבקת שני הניירות. על מנת ליישר לחלוטין, להוציא כל בועות האויר שבכ"ז נלכדו ולקבע את ההדבקה - יש לעבור שוב ושוב בתנועות שוות לחץ מצד לצד, ללא רווח ביניהן - לאורכו ואח"כ לרוחבו של השקף - עם צד כף היד (או עם מטלית שטוחה בעבודות גדולות).

בתום השיטוח נרים בגלגול עדין את השקף מן המשטח – כך שהעבודה המודבקת תופרד מהשקף ותישאר על גבי המשטח.
כעת - רצוי לנקות ולייבש את שני צידי השקף היטב בנייר סופג, לקראת השימוש הבא.
עתה יש לנגב שוב את המשטח בזהירות מכל שאריות הדבק והמים סביב לנייר, כך שיהיה יבש ונקי. אם הנייר האחורי הוא יותר גדול מנייר היצירה, הרי ששוליו יידבקו למשטח, ואפשר שבניסיון להרימו הוא ייפרד מנייר-היצירה . נהוג לחתוך מסביב את שולי הנייר האחורי העודפים בסכין קהה וישרה, פיסה אחר פיסה מן השוליים הרטובים, ולהיזהר שלא לפגוע בנייר היצירה.

בהדבקות "לא מסורתיות" - אפשר לאלתר ולנסות בכ"ז להרים את הנייר האחורי, עם "עזרה" ידנית לנייר-היצירה להישאר דבוק אליו (הבעייה בהשארת השוליים עם הדבק, היא שאין אפשרות לשטח עבודה כזו תחת משקל בשלב הייבוש, אחרת יידבקו השוליים לכל מה שיונח עליהם).

הייבוש

בזהירות יש להרים פינה אחת מפינות הנייר המודבק, וביד השנייה לאחוז בפינת נייר סמוכה ולהרים כך את כל הנייר, הרטוב עדיין במים ודבק מן המשטח לאוויר. כעת נניח את הנייר בזהירות מיושר לגמרי על גבי קרטון הביצוע – כשפני-הנייר, צד היצירה, כלפי מעלה!. עבודות גדולות, הן מאוד כבדות כשהן רטובות, ואז צריך ב-2 אנשים בשביל להרים את הנייר משני צידיו, כדי שלא ייקרע ממשקל עצמו. לאחר שהונחו העבודות זו לצד זו על כל שטח הקרטון – יש לכסותן בקרטון ביצוע נוסף בגודל זהה. על קרטון זה אפשר להניח עוד עבודות מודבקות, וכן הלאה. בסוף, תמיד יונח מעל קרטון ביצוע נוסף עליון, שעל כל שטחו יונחו ספרים או כל משטח כבד אחר. עבור משטח עבודות בודד – ניתן להפוך לאחר זמן מה את קרטון הביצוע העליון לזירוז הייבוש. עבור עבודות גדולות, המפרישות הרבה מים, מומלץ לשים 2 משטחי קרטון-ביצוע מעל כל סט של עבודות.

יש להניח לעבודות המשוטחות תחת לחץ להתייבש, ללא כל הפרעה כיומיים, ולפחות שלושה בימים לא חמים. בתום ההתייבשות מסירים בעדינות מקרטון הביצוע את העבודות המוכנות.

במידה והעבודה שהתייבשה נדבקה בכ"ז לקרטון הביצוע, יש להפעיל קצת תושייה ועם סכין חדה ובד לח ונקי, ניתן לשחרר את העבודה. הידבקות לקרטון הביצוע קורית תמיד בשוליים, לעולם לא בשטח הפנימי של התמונה עצמה. במקרים של הדבקות "לא מסורתיות", בהן השוליים של הנייר האחורי בכוונה יותר גדולים מנייר היצירה – אז, או ש"אילתור" עם תושייה פותר את הבעייה, או שיש לחתוך לאורך שולי נייר-היצירה ולוותר על השוליים הבעייתיים האלה. ככלל - תמונות עם נייר אחורי בעל שוליים משמעותיים, רצוי שלא לייבשן בלי שום משטח מעליהן.

הערות:

למעט המתכת של סיר הניירוסטה או של המכחול, שהיא מגולוונת ולא מפרישה או מתרכבת בכלל עם החומר הבא במגע איתה, אין לתת לדבק לנגוע בשום דרך במתכת, כדי למנוע כל אפשרות של זיהום (כמו החלדה) של הדבק ושל העבודה עצמה.

הדבקה של עבודות צבע (צבעי מים ודומיהם) היא בעייתית, ויש לנקוט בזהירות הן בשלב הציור והן בשלב ההדבקה. הכלל אומר שיש לצבוע על גבי הנייר בכמה שפחות בפיגמנטים הכבדים (כמו אדום, לבן), משום שעודף של צבעים מסוג זה יורד מן הנייר במהלך ההדבקה, דבר שעלול להכתים את היצירה ולהרוס אותה.

24.01.2003