הבלתי יאומן אכן קרה בסתיו האחרון.... אחרי כל השנים בהן דיברנו כל כך הרבה על כמה שיכול להיות נהדר אם ניסע ליפן ונראה את המקומות שבהם הלך באשו (Matsuo Basho). נראה את המקדשים שבהם ישבו המאסטרים הגדולים שכתבו את הסוטרות, את השירה, את משפטי הזן המרגשים. נראה את הגנים היפניים, הטבע, חורשות הבמבוק האינסופיות, האסתטיקה שכל כך התחברנו אליה... אבל לא חשבנו שזה באמת יקרה. ובכל זאת, נזרע החלום ואט אט, החל לקרום עור וגידים. לבסוף הוא הפך כל כך מוחשי שגם כמעט פשיטת הרגל של חברת התעופה "אליטליה" הקיץ לא ממש עשתה עלינו רושם: החלטנו פה אחד לשדר אנרגיה חיובית ולהמר שהכל יהיה בסדר. וכך היה: אליטליה החזיקה מעמד עוד קצת והטיסה אותנו לקיוטו שמחים ומאושרים. 16 איש בגילים 28 ועד 72 גרים בבית אחד מסורתי יפני (machiya) במרכז קיוטו. הכל היה הרבה יותר מיפן שדמיינו בחלום: קיבלנו את יפן על כל גווניה כפי שאפשר לספוג רק משוטטות בלתי נלאית בכל פינות העיר, במקדשים המגוונים והמרהיבים, במוזיאונים המוקפדים, ברחובות ובגנים. העיר כולה כמוזיאון. כל כניסה לבית המעוטרת באבן סף מיוחדת או מתלה לפרח על דלת הכניסה – יצירת אמנות. כל דוכן בשוק או חנות קטנה שבעלה טרח על ניקיונה ועיצובה המיוחד והחד פעמי - "תאווה" לעיניים. האופן שבו מתלבשים הצעירים, הוא גלריה מרתקת לאומנות מודרנית, והאופן שבו מנקים בעלי החנויות את הסביבה הקרובה עד הכביש, נראית כמעט הזויה בעינינו. רק שבועיים... וכל כך קל להתרגל לסדר הזה, לניקיון הזה, לאסטטיקה הנפלאה, לאמינות במסחר, לתחושת הביטחון האישי ברחוב ובעיקר לכבוד שנוהג האדם - בבני האדם באשר הם. וכמובן, הקליגרפיה, שקרצה אלינו מכל עבר וריגשה את ליבנו ללא סוף. מתנוססת על שלטים, על וילונות, על כלים וחפצים, על מגילות במקדשים, על תמונות במסעדות, על שקיות האריזה בדוכני השוק ואיפה לא.
בין לבין, כתבנו קליגרפיה (Shodou) בסטודיו נפלא בהשראת אמן קליגרפיה קשיש שדאג להשקות אותנו ביין סאקה – כדי שנתחבר למהות ו"ננטרל" את הראש. ועוד טעימה, של אומנות יפנית – סדנא לעיטוף מתנות בבד מרהיבים (furushki). למדנו להפוך פיסת בד לתיק מדליק, מנשא לבקבוקים, או אפילו מנשא לתינוק. קראנו קריאות התלהבות בעת צפייה בעבודות נייר (Washi) ענקיות ומדהימות בגלריה של אומנית נייר. ובסוף יום ארוך וגדוש, אין יותר טוב מקרצוף וטבילה בבית המרחץ הציבורי השכונתי (Sentou). אח, כמה כיף להיות יפני... כמו שהבנתם, התאהבנו. ומה שנותר, זה לתכנן את הפעם הבאה ולבקר בעוד אינסוף מקומות שלא הספקנו להגיע אליהם, לשטוף עוד את העיניים מהיופי הנצחי, לקנות עוד מן הפטנטים הקטנים והמדליקים כל כך שהשארנו ביפן... בית הספר לקליגרפיה סינית – יפנית קיים מזה 5 שנים בקמפוס ברושים. תכנית הלימודים מתפרסת על פני 3 שנים ומכשירה את התלמידים לכתוב בסגנונות כתיבה שונים. בנוסף, ישנה חשיפה לאסטטיקה היפנית והסינית, לתרבות ולפילוסופיה. בתום 3 שנות לימוד מתארגנת נסיעה ליפן בעקבות קליגרפיה, אסטטיקה ואמנות. לפרטים: לקבלת התמונה בגודל מלא יש להקליק על התמונה הרצוייה :-) כל הזכויות שמורות ל"סטודיו "דרך המכחול" © All rights reserved to "Brush Way" Studio | |||||||||















