אפריל - April
תרגם: גיא רוזנר, מ - "Floral Calendar of Japan" (1938)
להדפסת המאמר, נא להקיש פה :

ישנו פתגם נפוץ ביפן האומר "חום וקור יחדיו עד השוויון בלבד" ופירושו שמגיע שוויון האביב, שחל ב-21 או ב-22 למרס. כלל וכלל לא משנה כמה קר היה החורף, תחושת החום היא כבר מוחשית, בדומה לשוויון הסתיו שחל ב-23 או ב-24 לספטמבר, המביא עמו הקלה בחומו של הקיץ, ומבשר תחילת עונה של קרירות מרעננת. במהלך חודש מרס, עדיין קר וישנם ימים בהם נושבות רוחות קרות, אך עם בוא חודש אפריל אנו חווים תחילת אביב של ממש. חודש אפריל, יחד עם חודש ספטמבר, הוא הזמן הטוב ביותר של השנה ביפן. אנו מרגישים כל יום שהימים הולכים ומתארכים, השמים מתבהרים לרקיע בלי אפילו ענן אחד, אך עדיין עם אובך אביבי לבן חיוור מעל – כאלה הם ימי חודש אפריל.

מגנוליה mokuren דפנה – יסמין jinchoge

אחרי ראשון הפורחים, האפרסק, באים אחריו בפריחותיהם המסנוורות עולם ומלואו, ה-nasi (Pirus Montana var. Rehderi, אגס), anzu (Prunus Ansu, משמש), sumomo (Prunus Salicna var Typica, משמש), tintyōge או jinchoge (Daphne Odora, דפנה), kobusi (Magnolia Kobus, מגנוליה), mokuren (Magnolia Liliflora, מגנוליה), rengyō (Rangium Japonicum,), yamabuki (Kerria Japonica), kaidō (Malus Halliana), ועוד כה הרבה עד שזה בלתי אפשרי לספור את כולם. אך מעל לכולם ה-sakura (דובדבן) היא מלכת הפרחים בחודש אפריל, ומייצגת יותר משאר הפרחים ביפן, עד כי המלה hana ("פרחים") מתפרשת כ-sakura.

פורחים דובדבני יושינו – Mi-Yoshino no sakura saki keri teiō no

פרחי אביב דמו כשליטי עליון na naki ni niru haru no hana kana

כך היפנים באמת חשים, וכמה נכון לחשוב שהדובדבן הוא הפרח המועדף ביפן, הן בתפארת הפריחה והן באצילות נשירתה !

הדובדבן הופץ אל מחוץ לאסיה, אבל דווקא ביפן נמצאים רוב הזנים, ויפן היא זו הנחשבת כאזור התפוצה המרכזי של הדובדבן. יתר על כן, מינים בעלי פרחים נפלאים נמצאים ביפן בלבד. מן Karahuto ו-Tisima (האיים הקוריליים) בצפון עד לאיי הדרום, מהמישורים הנמוכים ועד להרים הגבוהים, הדובדבן גדל בר בכל רחבי יפן. מיני הבר הם רבים, אך מיני הגן התרבותיים הם אף עוד יותר מרובים. ריבוי זה בגלל טבעו של העץ, המָראֶה שונות רבה, אך באותה מידה אסור לשכוח שיש לעץ זה היסטוריה ארוכה כעץ תרבות ושהיפנים, שבאהבתם הגדולה לעץ, היו נלהבים לטיפוח המינים השונים. זמן הפריחה משתנה מעט בין המינים הרבים. האביב ביפן בא בהדרגה מן הדרום, כך שעיתוי הפריחה אינו תלוי רק במין אלא גם בקו הרוחב הגיאוגרפי, כך שבדרום יפן הדובדבן מתחיל לפרוח בסוף חודש מרס ומסיים פריחתו בצפון הרחוק בחודשים יוני ואפילו יולי. כך שקרוב לחצי שנה הדובדבן מתמיד בפריחתו היכן שהוא ביפן. אבל, לאחר הכל, חודש אפריל הוא המלהיב בריחות הדובדבן, ובאפריל זה זמן שפרחי הדובדבן בשיא יופיים במרכז יפן, היכן שרוב העצים וגם הזנים נמצאים בשפע.

הדובדבן הוא עץ נשיר גדול, הפורח בפרחים לפני הנצת העלים. ניצני הפרחים מכסים את כל הענפים, וכיוון שכולם נפתחים כמעט בו זמנית, הענפים לעיתים נסתרים מעין. מרחוק הם נראים כמו ענן של ערפל. הפריחה היא בורוד חיוור, אך נעשית כמעט לבנה שהפרחים במלוא פתיחתם. מספר זנים מפיצים ניחוח עדין. משך זמן הפריחה הוא קצר, וככלל היא לא נותרת יותר משבוע. המינים הנפוצים הם yamazakura (Prunus Serrulata var. Spontanea and var. Sachalinensis, דובדבן הרים), somei-yosino (P. Yedoensis), higanzkura (דובדבן השוויון), sidarezakura (P. Itosakura, דובדבן הבכות), ועוד. בניגוד לעצי הבר, מיני התרבות נקראים בהכללה satozakura (דובדבן ביתי). הפרחים בעלי דור בודד או כפול, בהתאם למין העץ. הפרחים מראים שונות רבה בצבעים, בצורה ובתפרחת, כך שאחד יתפעל מכל העץ או הענף, השני יתרשם מכל פרח בודד.

מספר עלי הכותרת בעצי הבר הוא חמישה ובדור בודד, הרי שבמינים התרבותיים המספרים הם רבים, עד למרובה מכולם - kikuzakura (דובדבן החרצית), שפרחיו הם בדור כפול עם מאתים עלי כותרת. ישנו דובדבן נוסף הידוע בשם ukonzakura .עם פרחים צהובים, ממנו פותחו זנים נוספים .בתמונה מטה ניראים אזור הרי יושינו (Yoshino) מדרום לקיוטו, מקום עתיר ומפורסם בעצי הדובדבן שלו ואתר עלייה לרגל בזמן פריחתם מכל רחבי יפן .

באפריל לא רק העצים פורחים, אלא כמובן גם שפע של פרחים. הפרחים הבולטים בחודש זה הם ה-sumire (Viola spp.: סגל), tampopo (Taraxacum Patycarpum: כתמה), rengesō (Astragalus Sinicus: קֶדֶד סיני), tukusi, (Equisetum Arvense: שבטבט), na-no-hana (Brassica Campestris, subsp. Chinensis: כרוב) וה-sakurasō (Primula Sieboldii: בכור אביב).

סגל - sumire	קדד - rengesō	כרוב - na-no-hana	שבטבט - tukusi

ה-rengesō, השייך למשפחת הקטניות (Leguminosae), נושא צבירים של פרחים קטנים בצבע אדמדם-סגול וניראה עדין ומלא חן. ביתו המקורי הוא בסין, אך הוא גדל בכל רחבי יפן. בסתיו, לאחר קציר האורז, האיכרים זורעים את השדות בזרעים של צמח זה, ובזמן פריחתו באביב, הוא מכסה במרבד אדום את מרחבי השדות. השורשים מכילים בקטריה אקסוסטוסית המעשירה את הקרקע בחנקן, והאיכרים מגדלים צמח זה כדי לעשותו דשן ירוק בחרישתם את השדות באביב. הזרעים מתפזרים ברוח, והצמח אפשר וייראה גם לצידי הדרכים.

פרחי ה-sumire (סגל), נראים בשדות ובהרים בצבע כחול-סגול, אשר בדומה ל-rengesō, הוא ניחן במראה רב חן וענוג במיוחד.

ה-tukusi הוא הגבעול של ה-sugina (Equisetum Arvense: שבטבט), השייך לסדרת צמחים קדומה, צבעו צהבהב-חום (tutiro "צבע אדמה"), בצורתו הוא מזכיר את מכחול הכתיבה היפני, מכאן כינויו 土筆 "מכחול אדמה". הוא מוציא את נצריו בכל מקום בשדות ובהרים ובצדדי שדות האורז, כך שכל אחד שגדל במחוזות הכפר, יש לו זיכרונות של שמחת כל הילדים, הקוטפים את פרחי ה-tukusi.

הכתמה שייכת למשפחת המרכבים (Compositae), ויש לה עלים בעלי גוף הסדורים בשושנת, שממרכזה גבעול המתנשא לגובה של 10 ס"מ, שבראשו נושא פרח צהוב מושך עין. הזרעים, הנמצאים בתוך פלומת מוץ רכה, מופצים ברוח לכל עבר. הכרוב, ממשפחת המצליבים, מקורו מסין, תורבת בכל מקום, ובעל שימושים לרוב; העלים הרכים נאכלים, מן הזרעים ניתן למצות שמן הנצרך גם למזון וגם לתעשייה, כאשר השמן מושלך לאחר שימוש כאשפה – "עוגת שמן" -הוא משמש כדשן טבעי. הפרחים דמויי הצלב, פורחים בצבירים של צהוב בוהק. מרבדי הפרחים הצהובים של פריחת הכרוב, הנראים פה ושם בגומחות הרים או בינות שדות ירוקים של חיטה, נותנים תוקף לעוד צבע אופייני של האביב.

בכור אביב הוא צמח רב-שנתי גדל בר בשדות ובהרים, המוציא שושנת של מספר עלים, שממרכזה עולים מספר גבעולי פרחים לגובה של 20 ס"מ, שבראשם פרחים בצבעי וורוד עד סגול מרהיבים, בני חמישה עלי כותרת; המזכירים את אלה של הדובדבן, וזו הסיבה מדוע קוראים לבכור אביב גם sakurasō ("עשב הדובדבן"). מאחר והפרחים מאד מושכים עין, הם מגודלים לרוב כבר מזמנים עתיקים. ידוע מרישומים כי תירבות הבכור אביב נהיה יותר פופולרי לפני 300 שנה, לקראת תום תקופת טוקוגאווה (אמצע המאה ה-19). כיום קיימים יותר מ-300 סוגי בכור אביב. למרות ההשוואה אל מול הרקפות הדהימות של אירופה, רוב הסוגים היפאניים הם פשוטים וביתיים, ומבטאים טוב יותר את המוסכמות של האסתטיקה היפאנית.

איסוף של פרחי הבר האלה – דבר שהיפאנים קוראים tumikusa – אהוד על ידי תושבי העיר והכפר, מהאצולה ועד לפשוטי העם, זה כבר אלפי שנים. זה אחד מן תענוגות של עונת האביב, ויש לו קשר הדוק עם חיי העם היפאני. בין פרחי הבר האלה ישנם אולי כמה שאינם זרים לאנשי המערב, אבל ליפאנים יש חיבה גדולה אליהם בשל קשרי הרגשי.

בכל אביב מוצפים במבקרים כל המקומות הנודעים בשל פריחת הדובדבן שלהם, ביפן יוצאות בעונה זו רכבות מיוחדות אל מקומות מפורסמים בפריחות הדובדבן בקרבת הערים. המונים גם יוצאים אל tumikusa היכן שאפשר למצוא בקלות את פרחי הבר של האביב היפאני.

---