יוני - June
תרגם: גיא רוזנר, מ - "Floral Calendar of Japan" (1938)
להדפסת המאמר, נא להקיש פה :

כעת, לפי לוח השנה, הקיץ אכן הגיע. כל הארץ מכוסה ירוק, וכל הטבע עוטה את הלבוש האופייני של הקיץ. זה החודש בו אסיף הגרגרים מסתיים, ושטחי האורז שוב מוצפים במים ושוב נטמנים בשדות שתילי האורז. החל מאמצע החודש עד בערך לאמצע חודש יולי, רוחות דרום-מזרחיות לחות נושבות מן היבשת, ובמיוחד כל יפן נעטפת במה שנקרא tuyu או עונת הגשמים, שהינה עונה של מזג אוויר חם, לח ומדכא.

Hanayame	kakistubata

הפרח של חודש הזה הוא ללא ספק ה-hanasyōbu (Iris ensata, var. hortensis, אירוס). על צמח זה נאמר כי מקורו הוא מגידולי בר שצומחים בביצות קטנות המצויות בהרים הצפון-מזרחיים של יפן, משם הובא לפני כ-300 שנה ל-Edo (טוקיו של היום) ותורבת משם בכל רחבי יפן. זהו צמח עשבוני רב-שנתי המשתייך למשפחת Iridaceae. הגבעולים נישאים לגובה של 75-100 ס"מ, העלים הם ארוכים, דמויי חרב ומחודדים, עם עורקים סיביים עבים לאורך העלה, במקביל למרכז. הפרחים של במינים הרגילים הם בעלי שישה עלי כותרת בשני דורים: שלושת החיצוניים הינם גדולים, ולעיתים מעוגלים ושמוטים מטה, ושלושת הפנימיים הם קטנים ופונים כלפי מעלה. צבע הפרחים הרגיל הוא אדמדם-חום, אך קיימים פרחים בסגול-אדום, כחלחל-סגול, אדמדם-כחול ועוד. פרחים המגיעים לקוטר של 20 עד 30 ס"מ אינם בלתי-רגילים, וקיימים מספר מאות של זני תרבות שפותחו מן האירוס ביפן.

תשומת לב מיוחדת יש להקדיש אל ה-syōbuta ("שדה של אירוסים"), והידוע מכולם נמצא במתחם מקדש מייג'י, הוא מקדש Heian, ומצויים בו hanasyōbuרבים בטיפוח נרחב ומוקפד.
ה-Syōbuta הזו, שהיתה מאד אהובה על הקיסרית Dowager Shōken (בת זוגו של הקיסר מייג'י), ממוקמת בדרום-מערב למבנה המקדש, וגודל שטחה הוא כ-700 tubo (יחידת שטח שגודלה מעט יותר משני דונם). שמונים וארבעה זנים של אירוס פורחים בה בשפע עשיר של צבעים, והמראה כה מרהיב עד כדי כך שכל מומחה לבוטניקה נפעם למחזה השדה. קיים נוהג להזמין בכל שנה מספר מאות אורחים מאזורים שונים ומדינות אחרות לחזות ב- Syōbutaולהינות מן קסם המקום.

בין הפרחים היותר אהובים שב- hanasyōbuהינם: ה-hanayame (Iris Sanguinea, var. typica) וה-kakistubata (Iris Lavigata).

ה-azisai (Hydrangea macrophylla, f. otaksa) הינו שיח, הניראה לפעמים צומח בפינה של גנים, בעל תפרחות צפופות של פרחים נהדרים בצבירי גביעונים גדולים, בצורה של כדורי-יד. הפרחים בעת פתיחתם הם ירוקים, כחולים, סגלגלים, ורודים ועוד , אך צבע הפרחים משתנה לאחר זמן מה, ולכן נקרא ה-azisai גם בשם sitihenge ("שבעת המופעים"). צמח זה התגלה לראשונה ביפן,

וקיים סיפור מעניין הקשור לשם הצמח. לפני כמאתיים שנה, שיפן רק החלה להתעניין בתרבות המערב, פרופסור פ. פון סיבולד הגיע לנגאסקי, שהיה בזמנו הנמל היחידי ביפן הפתוח לזרים. הוא עסק בלימוד רפואה וטיפול בחולים, אך גם עסק בחקר החי והצומח של יפן, ותרם שירות מאד חשוב לפיתוח המדע ביפן. בזמן ההוא הזרים סבלו ממגבלות מגורים ותנועה קשות, והם נאלצו לגור בסביבה מצומצמת ולא מספקת. למזלו של פון סיבולד, הוא מצא נוחם תחת חסותה של מארחת צמרת, ששמה Otaki. הזמן ההוא בו פרח ה-azisai בתפרחותיו, היה עונת הקיץ עגומה במיוחד בכל רחבי יפן, ומצב רוחה של המארחת ריגש במיוחד את פון סיבולד, עד כי לאחר חקירת הצמח הזה, הוא נתן לו לראשונה את שמו המדעי, וגם צירף את אליו את השם Otaki (בצורה הלטינית otaksa), כך שאנו יכולים אולי לשער את האינטימיות של הקשר ביניהם. ה-azisai תורבת מן ה-gaku-azisai (Hydrangea macrophylla, f. azisai), הגדל פרא על חופי יפן.

gaku-azisai	azisai