אביב ביפן : מאי  -  Japan Spring : May

כאשר פריחות הדובדבן ושל שאר הפרחים של האביב חולפות, העצים מתחילים בשלבים לעטות את עלוות הקיץ שלהם. העלים של העצים השונים תחילה מופיעים בירוק רענן בוהק, וכך אט אט הם מקבלים את הברק המרהיב של מלוא גודלם, כמו חזרו שוב למלוא חיותם. מזג האויר אומר לנו כי הקיץ כבר הגיע, אך לוח השנה קורא לחודש זה bansyun ("אביב מאוחר"). ביפאנית פיוטית הפרחים של חודש זה נקראים yokwa ("פרחים עזובים"), ולמעשה tutuzi (אזאליאה), fuji (ויסטריה), botan (פיאוניה, אדמונית), kiri (פאובלוניה), ו-honoki עם taizanboku (שני סוגי מגנוליה) פורחים זה אחר זה כמו מנסים לפצות על בואם המאוחר.

אזליאה - tutuzi

ביניהם הראשון אליו חייבים להתייחס הוא ה-tsutsiאו האזליאה, כיוון שהם ניראים לעין בכל מקום ברחבי יפן, ובמיוחד בקיץ המוקדם, ועושים את השדות והמורדות ההרים ליפהפיים. הצמח שיך למשפחת האברשיים (Ericaceae), סדרה של צמחי ירוקי עד, אך קיימים גם מעט נשירים. בין צמחי הבר בלבד ישנם יותר משישים מינים וכשלושים זנים. זני התרבות שהתחבבו בין הגננים, מספרם עולה על כמה מאות. הפרחים, שקוטרם הוא 5 ס"מ לערך, הם דמויי משפך עם חמישה עלי כותרת, וצבעיהם הם שני, סגול-אדום, ארגמן, לבן וסגול, המשתנים לפי מני הסוגים. בפריחתם הם משיגים אפקט מרהיב ביופיו, כל השיח מכוסה בכמויות של פרחים קטנים, עד כי הענפים והגזע אינם ניראים תחת הפרחים. במיוחד, אלו הגדלים בר, לעיתים נמצאים בשפע כה רב, עד כי כל הפריחה במקום אינה אלא של אזליאה בלבד. ישנם הרבה מקומות נודעים בפריחות האזאליאה באיזורים שונים של יפן.

ויסטריה - fuji

הבאה בתור היא הויסטריה, fuji (או huzi), הצמח הנהדר הזה משתייך למשפחת הפרפרניים (Leguminosae), זהו צמח מטפס גדול, עם הרבה תפרחות של פרחים סגלגלות, דמויות פרפרים, הניראות כנברשות מאורכות. הויסטריה מצויה במקומות לא צפויים באיזורי ההר, מטפסת על עצים גדולי מידות, עם התפרחות הארוכות שלה, ומגלמת את אחד המחזות המיוחדים של נופי הצמחייה היפאנית. קיימים שני מיני ויסטריה: המצוייה, fuji (לטינית: Wistaria Floribunda) ו-ויסטריית הרים, yama-fuji (ל: W. Brachybotrys): האחרונה, המצויה מדרום למרכז יפן, בעלת פרחים גדולים, מדיפי ניחוח, עם תפרחות קטנות וגבעולים מסתלסלים. שני המינים תורבתו, אך זו הויסטריה Floribunda, היא שתמיד נבחרת עבור גנים, ונתמכת על גבי סורגי עץ. עמודי התפרחות התלויים מטה בעשרותיהם, ואף במאותיהם, מן הסורגים שמעל לראשי המתבוננים, מרשימים ביופים שאינו ניתן לתיאור. במיני התרבות אפשר למצוא תפרחות ארוכות יותר, שיכולות להגיע לכדי מטר וחצי, והפרחים אפשר שיהיו חיוורים, עד כדי כך עד שפרחים מופיעים בתפרחות לבנות.

הפאוניה, מיוצגת ע"י ה-botan (לטינית: Paeonia Suffruticosa) וה-syakuyaku (ל: P. Albiflora, Var. Trichocarpa). לשני המינים פרחים מאד דומים, אלא שהראשון הוא שיח, ומוצאו מסין, בעוד שהאחרון הוא צמח עשבוני, שמקורו מסיביר.

פיאוניה - botan

הפרחים, המציגים מעין יופי חושני, הם גדולים יחסית - בקוטר של 10 עד 15 ס"מ, המופיעים בכמה צבעים - אדום, אדמדם, לבן וסגול כהה, עם דור מרובה אבקנים צהובים במרכזם. קיימים כשלוש מאות מיני פאוניה. בסין, עוד מזמנים עתיקים, נודע ה-botan כמלכת הפרחים, וה-syakuyaku היא הנסיכה, ושניהם (ובמיוחד ה"מצועצעים" ביניהם) נערצו עלי ידי הסינים, אך ביפן הפרח שנערץ כמלכת הפרחים, כידוע לכל - הוא הדובדבן, בשל אהבת היפנים אל הפשוט, מצד אחד, ואל המרהיב, מצד השני. בדוגמא זו ניתן אולי לראות , את השוני באופי הלאומי של שני העמים האלה.

פיאוניה - botan