ספטמבר - September
תרגם: גיא רוזנר, מ - "Floral Calendar of Japan" (1938)
להדפסת המאמר, נא להקיש פה :

אף על פי שעוד ממשיך החום של הקיץ, כאשר מגיע ספטמבר ניתן לחוש ירידה של ממש בחום ולעיתים אף נשמע ציוץ החרקים בינות השיחים בשעות היום. לאחר שקיעת השמש והטבע טובל בקרירות הערב, קולות החרקים נשמעים במיוחד ומחזקים את התחושה שהסתיו אכן מגיע. זהו גם הזמן שהלחץ האטמוספרי מעל לים ממזרח לאיים הפיליפיניים גורם לטייפונים ההורסים את יפן.

אך במחצית החודש השנייה התנאים האטמוספריים נרגעים ויפן נכנסת לשבוע השוויון השמיימי, בו אורך היום משתווה לאורך הלילה, שלאחריו נהנים מחודשיים לערך מעונה של מזג-אוויר מענג. רוח פעם בחמישה ימים, יום גשם פעם בעשרה ימים, מזג ממוזג הגורם למיני סוגי פרחים לפרוח, ולהבשלת מיני פירות וגרעינים.

בחוץ נראה את פרחי העונה פורחים, כמילות השיר :

פריחת שדות הסתיו נאסוף –	Aki no no ni sakitaru hana o oyobiori
אם נספרם – שבעה מיני פרחים	nanakusa no hana

שיר זה נכתב לפני אלף שנה, ומעידנים עתיקים היו שבעה פרחים הידועים, כ-Aki no nanakusa או "שבעת העשבים של הסתיו", שמייצגים כל פרחי הסתיו ומשמשים רבות עד היום כנושאים לשירה ולציור. כולם פשוטים, פרחים ביתיים, ללא שמץ של ראוותנות. אפילו בימינו כל השבעה גדלים פרא בכל מקום בשדות הסתיו, ומהווים סממן בולט של נופי הסתיו. יש החושבים שזה מוזר שפרחים כה פשוטים נבחרו כשבעת פרחי הסתיו – אך כפי שכבר ידוע, הטבע היפני הוא אהבת הפשוט והצנוע, ורגש זה טופח במשך אלפי שנים של שירה וציור והיה לחלק מן האופי הלאומי של יפן.

שדה פורח עם שבעת העשבים של הסתו

מהם שבעת הפרחים של הסתיו ? הינם : Hagi, Susuki, Kuzu, Nadesiko, Ominaesi,Huzibakama, ו-Kikyo. ועליהם נדבר להלן בסדר זה.

ה-Hagi, (בלטינית: Lespedeza spp.) הוא שיח קטן השייך לסדרת הקטניתיים (Leguminosae) המגיע לגובה של מטר עד שני מטר. בעל ענפים שחוחים, הנושאים תפרחות בצבעי אדמדם-סגול או לבן. הוא מצוי פרא בכל מקום, בשדות ובהרים, אך גם מטופח בגנים ביתיים.

ישנם מספר סוגים : Yamahagi - האגי הררי (L. Bicolor Var. Japonica : "Mountain Hagi"), ה- Miyaginohagi - האגי הדור (L. Thunbergii), ה-Shirahagi - האגי לבן (L. Tomentosa : "White Hagi"), ועוד.

האגי - hagi	סוסוקי - susuki

ה-Susuki (בלטינית: Miscanthus Sinensis, ובשמו הכללי: Pampas Grass) הוא צמח עשבי בעל כושר רב להתפשטות ורבייה. הוא מגיע לגובה של 90 עד 150 ס"מ, ובדומה ל- Hagi, הוא צומח פרא בכל מקום, בשדות ובהרים. הוא מייסד אחד מהמאפיינים האופיניים ביותר של נופי יפן. הפרחים יוצרים תפרחות נישאות על צביר של קנים מאורכים ודקים, שמתפצלים בקציהם למספר קנים חוטיים המכוסים בשיער לבן רב, וניראים כמו זנב של חיה – מסיבה זו הם קרויים גם obana ("פרח הזנב"). מראה פרחי ה- Susuki המכסים מלוא רוחב השדות המוארים באור השמש השוקעת ונעים בגלים כסופים ברוח הסתיו הוא תמונה יפה ומרהיבה כל עין. הגבעולים והעלים נקצרים ומשמשים לחיזוק ולאטימה של גגות בתי הכפרים.

ה-Kuzu (בלטינית: Pueraria Thunbergiana, var typica, ובשמו הכללי : Arrowroot) הוא צמח עדין השייך לקטניתיים (Leguminosae), המוציא עלים גדולים המכוסים בשיער לבן בתחתיתם, ומקנה להם מראה מוכסף. ההדר הכסוף של העלים שהם נהפכים ברוח הוא מאד נערץ, אך בימינו כשרוב היפנים גרים בעיר, אין יותר פנאי להעריך את הערך האמנותי ביופי זה. הפרחים הם באדמדם-סגול ויוצרים תפרחות חוטיות. הצמח נשיר, עם חוסן רב, לרוב נמצא אותו סביב עצים גדולים, ויכול להשתרע לאורך של 20 עד 30 מטר. השורשים מכילים הרבה עמילן, שמופק מ "שורשי-החץ", וממנו משתמשים בעיקר להכנת העוגות היפניות.

קוזו - kuzu	נאדשיקו - nadeshiko

ה-Nadesiko (בלטינית: Dianthus superbus) בעל גבעול תמיר של 50 עד 75 ס"מ, ועליו צרים ומחודדים; הוא נושא פרחים בעלי חמישה עלי כותרת בוורוד נאה, שכולם מחודדים בקצותיהם. גדל פרא לצידי גדות יבשות של נהרות (kawara), לאורך חופים ובשדות (no) ובהרים, וידוע בשמות שונים בהתאם: kawara-nadeshiko, no-nadeshiko, וכדומה. אישה יפנית יפה ונאווה נקראת בחיבה yamatonadeshiko, מחווה ליופי הנאווה של הפרח הזה.

ה-Ominaesi (בלטינית: Patrinia Scabiosaefolia), רב-שנתי השייך למשפחת הולריניים (Valerianaceae), נושא צבירים של פרחים צהובים קטנים על גבעוליו. למרות שפרחיו מאוד פשוטים, ה-Ominaesi אהוב בשל מראה ההופעה הענוגה והכנועה של הצמח, על עליו ופרחיו השבירים למראה.

אומינאשי - ominaeshi	הוזי - huzi

ה-Huzibakama (בלטינית: Eupatorium Japonicum) מגיע לגובה של כ-90 ס"מ, ונושא פרחים בצבע סגלגל לוונדר, המקובצים בראש כל גבעול. הצמח גדל באזורי ההר לצידי נהרות, אך גם מטופח כצמח גנים. הגבעולים הרכים והעלים בעלי ניחוח עדין, בזמנים עתיקים היו נוהגים לייבש אותם לשימוש של בושם.

ה-Kikyo (בלטינית: Platycodon Glaucum) הוא צמח עשבוני רב-שנתי, השייך למשפחת הפעמוניתיים (Campanulaceae). נושא פרחים דמויי פעמון פשוטים ועדינים עם חמישה עלי כותרת. הצבע של הפרחים הוא לרוב סגלגל-כחול, אבל פרחים לבנים הם גם בנמצא, וקוטרם לרוב גדול מ-2 ס"מ, דבר העושה אותם לגדולים בין פרחי ה-nanakusa (שבעת העשבים). מטופח בגנים, אך אלה הגדלים פרא הם היותר יפים.

קיקיו - kikyo

הינה, נתנו לעיל מעט מידע כללי על Aki no nanakusa. בספטמבר השמים של יפן הם הבהירים והמענגים ביותר בסתיו, כך שהסתיו הוא הזמן הטוב ביותר לצפות בירח. מזמנים עתיקים זהו נוהג משפחתי לחוג את "מסיבת הצפייה בירח" בליל ה-15 לחודש השמיני (לפי הלוח הירחי). שבעת פרחי הסתיו מונחים על מפתן המרפסת, הסובבת את הבית, וכך נערכת מסיבה שקטה אל תוך הלילה.

tsukimi - צפייה בירח

באופן כללי, בהשוואה לפרחי האביב, "שבעת עשבי הסתיו" נחשבים לפרחים צנועים בעלי הידור פשוט ועניו. אם נביט לתוכם של פרחים אלה, הגדלים בשדות - ניווכח שאכן העונג הוא שונה, אך לא פחות מהנה מזה שאנו חווים מפרחי האביב.