טיפול ואחזקה של ציוד קליגרפיה וציור סיני / יפני
כתב: גיא רוזנר
להדפסת המאמר, נא להקיש פה :

מכחול, מקל דיו, אבן-דיו ונייר - זו הערכה הקלאסית לכתיבה ולציור בסין וביפן. פעם, לפני הגעת העט הנובע המערבי, הסינים והיפנים כתבו וציירו עם הערכה, שכללה רק מכחולים של ידית במבוק עם שיער טבעי, מקלות דיו / צבע נוקשים ו-אבן-דיו להכנת נוזל הדיו או הצבע.
  בנוסף, ישנו הנייר, שבד"כ נקרא במערב "נייר אורז", אבל זה לא הנייר העבה והגס שיש למכירה ברוב המקומות (שמתאים יותר לאהילי מנורה ולדקורציות שונות), אלא נייר דק ועדין, שבא על פי רוב בגווני לבן, קרם או שנהב, ולעיתים קרובות רואים בו את סיבי הנייר (מול האור ניתן לראות גם את דפוס רשת הבמבוק עליה נוצר הנייר). לנייר יש צד חלק וצד לא-חלק, כאשר כותבים / מציירים תמיד על הצד החלק.

כדי להתחיל - יש להוסיף מעט מים (2-3 אצבעוני-תפירה) לתוך אבן הדיו, שייקוו בחלק העמוק של האבן ("הבאר"). לוקחים אחד המקלות, ובד"כ את מקל השחור שהוא דיו מוקשה, מרטיבים את קצהו במי ה"באר", ומתחילים לשפשף בעדינות את מקל הדיו על גבי המשטח המשופע הפנימי של אבן הדיו, מידיי פעם יש לערבב את מקל הדיו עם מי ה"באר", ומייד רואים איך נמהל הדיו מן המקל במים. וכך ממשיכים לשפשף בעדינות את המקל כ-10 דקות, עד שמקבלים דיו (או צבע) בסמיכות טובה. בתום השיוף - יש להניח את מקל הדיו בצד, שקצהו הרטוב באויר כדי שלא יידבק לשום דבר.

מרטיבים את שיער המכחול במים [ הערה: אם זה מכחול חדש - השערות שלו מוגנות במכסה פלסטיק ומודבקות בעמילן, ששומר על השיער בצורה מחודדת ונוקשה. בטרם השימוש במכחול - יש להסיר את המכסה ותחת ברז מים קרים לשטוף את כל העמילן מן שיער המכחול ], נפטרים ככל האפשר מעודף מים בשיער - וכעת ניתן לטבול את המכחול בדיו / בצבע ולהתחיל לכתוב או לצייר.

יש לשים לב להערות החשובות:

1) חובה לייבש את מקל הדיו / הצבע מייד עם תום השיוף ולהניחו בצד, במקום שלא יפריע. בשום פנים ואופן לא להניח את המקל הרטוב על משהו, כי המקל מכיל בתוכו בנוסף לדיו / הצבע, גם שרף אורנים או דבק טבעי אחר, והמקל הרטוב עלול להידבק למה שהוא מונח (אם מקל הדיו הונח והתייבש בתוך אבן הדיו - יהיה מאד קשה לנתק את המקל מן האבן, ובכוח הנדרש לשם כך קל להרוס את משטח השיוף העדין של האבן).
 הדיו או הצבע, בגלל הדבק החזק בתוכם - לא ניתן לשטיפה ולהסרה בכביסה, ולכן יש להימנע מללבוש בגדים בהירים / לבנים במהלך עבודה עם המכחול, או לעבוד מעל לשטיח או משטח סופג אחר. מקל דיו סיני / יפני (או דיו המופק ממנו) איננו רעיל ועשוי מחמרים טבעיים בלבד, שהם בטוחים לשימוש (כולל כתיבה על העור). מקל צבע יכול להיות מסוכן, ויש לברר מהם הפיגמנטים ממנו עשוי על מנת לדעת אם הוא בטוח, ובמיוחד לשימוש על ידי ילדים.

2) בתום השימוש או בתום נוזל באבן הדיו - חובה לשטוף במים פושרים את האבן, אחרת שאריות הדיו / הצבע יידבקו לאבן ולא ניתן יהיה להורידם. במשך השנים, אי אפשר להימנע מדיו יבשה פה ושם המצטברת באבן הדיו. כך שאם רואים שמשטח השיוך חלק מידיי ולא אפקטיבי או ששאריות הדיו מפריעות - יש להחליף את אבן הדיו בחדשה.

3) לשטוף את המכחולים עם תום העבודה ורק במים קרים או מאד פושרים. מים חמים ודטרגנטים הורסים את איכויות השיער ואת הדבק המדביק את השיער לתוך מקל המכחול, ולגרום לניתוק השיער מהמקל.

4) את המכחולים יש לשמור במקום סגור ויבש, ובלי מכסי הפלסטיק! (אותם יש לזרוק לאחר שטיפת העמילן משיער המכחול), כי שיער המכחולים הוא שיער אמיתי, שהוא קל להישבר או להתפצל בטיפול שגוי, אחסנה גרועה או להיהרס בלחות. באיחסון ממושך יש להשתמש בדוחי-עש.

5) יש לדעת שהמכחולים שונים זה מזה באיכות, עובי ו-אורך השיער: שיער מכחול לבן מקורו משיער כבש - זה שיער רך וסופח הרבה נוזל, ומתאים לכתיבה (קליגרפיה). שיער חום זה בד"כ שיער סוס או זאב/שועל/כלב - שסופח פחות נוזל והוא יותר קפיצי ונוקשה, שמתאים יותר לציור. בהרבה מכחולים משלבים מספר סוגים של שיער, המאפשרים למכחולים להיות בעלי יותר יתרונות ואיכויות.

01.07.2006